גליובלסטומה או גליובלסטומה רב-צורנית (Glioblastoma multiforme), הוא גידול ממאיר שמקורו בתאי הגליה במוח, כשלמעשה כ-80% מהגידולים שמופיעים במערכת העצבים המרכזית הם גידולים שמקורם בתאי הגליה.לפיכך גידולים אלה נקראים גליומה, כשגליובלסטומה רב-צורנית מהווה כ-50% מכלל הגליומות. הסיכון לחלות בגליובלסטומה רב-צורנית גבוה יותר בגברים מאשר בנשים והוא הולך ועולה עם ההתקדמות בגילאים, בעיקר החל מהעשור השישי לחיים.
מדובר בגידול אלים במיוחד, כשתוחלת החיים הממוצעת של מטופל מהרגע שבו אובחן עם גליובלסטומה רב-צורנית, נעה בין 15-12 חודשים בלבד. למעשה רק 5-3% מהחולים שורדים יותר מחמש שנים ממועד האבחנה.
מה הם תסמיני של גליובלסטומה רב-צורנית?
התסמינים של גליובלסטומה רב-צורנית משתנים בהתאם למיקום המדויק של הגידול במוח, לגודלו של הגידול ולנפח הבצקת שמתפתחת סביב הגידול. התסמינים יכולים להיות קוגניטיביים, נוירולוגיים ואף פסיכיאטריים ויכולים לבוא לידי ביטוי בין השאר בפרכוסים, חולשה בצד אחד של הגוף (המיפרזיס), בעיות זיכרון, כאבי ראש, בחילות והקאות, שינויים במצב הרוח, שינויים באישיות, הזיות, פסיכוזות ועוד.
התסמינים עשויים להשתנות לאורך הזמן ואין לדעת מתי יופיעו: ישנם חולים שסובלים מתסמינים בשלב מוקדם מאוד ולעומת זאת ישנם מקרים שבהם הגידול התפתח והגיע לממדים גדולים מאוד לפני שהחל לגרום לתסמינים קליניים כלשהם.
מה גורם לגליובלסטומה רב-צורנית?
ברוב המוחלט של המקרים לא ניתן להצביע על גורם ברור שהוביל להתפתחות הגידול. בחלק קטן מאוד מהמקרים, נראה כי הגידול הופיע על רקע תסמונת גנטית שמגדילה את הסיכון ללקות בו. בין השאר מדובר בתסמונות כמו טרשת קרשתית, תסמונת לי פארומני ונוירופיברומטוזיס. נראה כי הגידול שכיח יותר בגברים החל מהעשור השישי לחיים ממוצא אסייאתי, היספני וגברים לבנים וכן יתכן שישנו קשר בין חשיפה לקרינה מייננת וצריכת אלכוהול לבין הסיכון להתפתחות הגידול.
איך ניתן לאבחן גליובלסטומה רב-צורנית?
כאשר עולה החשד לכך שהמטופל סובל מתסמינים נוירולוגיים שיש בהם כדי להעיד על גידול מוחי, הרופא המטפל יפנה אותו לבדיקת דימות מסוג CT או MRI. עם זאת, את האבחנה הסופית ניתן יהיה לקבל רק באמצעות בדיקה פתולוגית של דוגמית רקמה. ממצאי הבדיקה הפתולוגית מאפשרים לרופא להבין מאילו תאים התפתח הגידול ומהי רמת הממאירות שלו. כיוון שגליובסלטומה רב-צורנית הוא גידול אלים מאוד, דרגת הממאירות שלו היא IV.
אילו אפשרויות טיפול קיימות בגליובלסטומה רב-צורנית?
השלב המרכזי של הטיפול בגליובלסטומה רב-צורנית, כולל ניתוח להסרת הגידול או לכל הפחות ניתוח להסרה חלקית של מהגידול. על ידי הסרה מלאה או חלקית של הגידול בניתוח, ניתן להפחית את הלחץ שמפעיל הגידול וכפועל יוצא מכך, להקל על התסמינים שנובעים מהלחץ. כמו כן הניתוח מאפשר לשלוח דגימת רקמה של הגידול לבדיקה פתולוגית. יש לציין כי מדובר בניתוח מאתגר מאוד כיוון שלא פשוט להסיר את הגידול מבלי לפגוע כהוא זה ברקמת המוח הבריאה.
ידוע כיום כי ככול שהחלק שהוסר בניתוח גדול יותר, כך המטופל יוכל ליהנות מפרוגנוזה טובה יותר. למרבה הצער, גם במקרים שבהם מוסר הגידול בשלמותו, הוא ישוב להתפתח מחדש סמוך לאזור שבו התפתח בפעם הראשונה או באתר מרוחק במוח. זאת כיוון שכבר בזמן האבחנה, ניכר שהתאים של הגידול התפזרו לנקודות שונות במוח.
לאחר ההחלמה מהניתוח, נהוג לטפל באמצעות רדיותרפיה (טיפולי הקרנות) על מנת להרוס את תאי הגידול שנותרו במוחו של המטופל לאחר הניתוח. בדרך כלל הטיפול יכלול בין 30-10 הקרנות, שיבוצעו בתדירות של פעם ביום, חמישה ימים בשבוע. נראה כי התוצאות הטיפוליות טובות יותר כשמבצעים הקרנות לאחר הניתוח, בהשוואה לטיפול הכולל ניתוח בלבד.
את הטיפול הקרינתי נהוג לשלב עם כימותרפיה מסוג Temozolomide ולאחר שהטיפול הקרינתי מסתיים, נהוג להמשיך עם הטיפול הכימותרפי במשך 12-6 מחזורים, כשכול מחזור נמשך 28 ימים סך הכול.
מה הם סיכויי החלמה מגליובלסטומה רב-צורנית?
חשוב לציין כי מתאר הטיפול שהוזכר לעיל הוא רק אחד מני רבים, כשההחלטה בנוגע למכלול הטיפולים שיקבל המטופל, משתנה ממקרה למקרה. בין השאר משפיעים על אופי הטיפול עליו יוחלט, פרמטרים שונים המשתנים ממטופל למטופל כמו היקף הגידול, מידת ההתפשטות שלו לאתרים אחרים, מצב הבריאות הכללית של המטופל, מידת הנכונות שלו לעבור טיפולים שונים ועוד.
כמו כן חשוב מאוד לציין כי נכון לכתיבת שורות אלה, אין אפשרות לרפא חולים הסובלים מגליובלסטומה רב-צורנית. גם כאשר ניתן הטיפול הטוב ביותר, הגידול ישוב להתפתח ובסופו של דבר החולה ילך לעולמו. עם זאת, בעשור האחרון חוקרים רבים עושים לילות כימים במטרה לפתח טיפולים בעלי יעילות גבוהה לגליובלסטומה רב-צורנית ואין לדעת מה צופן לנו העתיד. באותה נשימה יש לציין כי גם הטיפולים היעילים ביותר שבאו לעולם בשלושת העשורים האחרונים, הצליחו להאריך את ההישרדות החציונית של המטופלים, סך הכול בשלושה חודשים בממוצע.
אולי יעניין אותך גם:
