מי ששרד את תקופת השואה נותר עם צלקת נפשית עמוקה, אבל מתברר שגם עם נזקים בריאותיים פוטנציאליים. מחקר שנערך לאחרונה בבית החולים שיבא תל השומר הצביע על כמה סיבות נוספות לדאגה.
המחקר הראה כי אצל אנשים ששרדו את השואה הסבירות לחלות בסרטן גבוהה יותר בצורה משמעותית: במקרה של סרטן הריאות הסיכויים גבוהים בלא פחות מכ-37%, בעוד שבמקרה של סרטן המעי הגס ב-12% לערך. בין הסיבות לכך ניתן למנות את הרעב העז שהניצולים נאלצו להתמודד איתו, בעיות התברואה, הצפיפות הבלתי אנושית ולעיתים גם הזוועות והעינויים שהעבירו אותם הנאצים.
לא כולם מודעים לכך, אבל בחלק מסוגי הסרטן ניתן לקבלה הכרה במחלת הסרטן ככזו הנובעת מהשואה. על האופן בו ניתן לקבל את ההכרה הזו וההשפעה שלה בפועל על הזכויות שמקבלים ניצולי השואה תקראו במדריך הנוכחי.
משמעות ההכרה
התקנות הנוכחיות בישראל מראות שניצולי שואה שזכאים לקבל מדי חודש קצבה בהתאם לחוק נכי רדיפות הנאצים, קרן סעיף 2 של ועדת התביעות או את הקבצה עבור יוצאי המחנות והגטאות של מספר האוצר רשאים לבקש הכרה במחלות אחרות שלא מחושבות אצלם כחלק מחישוב אחוזי הנכות, כולל סרטן.
מבחינה מעשית מדובר בשלושה סוגי סרטן שנהוג למצוא קשר בינם לבין רדיפות הנאצים: סרטן המעי הגס וסרטן הריאות, כפי שתיארנו מעלה, כמו גם סרטן החלחולת. ייתכן מאד שבעתיד גם סרטן שלפוחית השתן יתווסף לרשימה הזו, כאשר אין עדיין תמימות דעים בנוגע לקשר הקיים בין הסרטן לבין הרדיפות של הנאצים.
הכלל המרכזי הוא שאצל ניצולי סרטן החולים באחת מבין שלוש המחלות האלה תהיה זכאות להכרה של 50% נכות עקב הרדיפות, בלי קשר לשאלה מתי המחלה פרצה אצלם. כאשר הסרטן הביא לגרורות או לצורך בפעולה כירורגית (נניח כריתת מעי) ולפגיעה בתפקוד הריאה, הרי שאחוז הפגיעה המוכרת יעמוד על 100%.
מיותר לציין שהתוספת הזו של אחוזי הנכות משנה בצורה דרסטית את רשימת הזכויות שהניצולים זכאים להם, הן מבחינה כלכלית והן בהתייחס לזכויות אחרות שיכולות להיות מוענקות להם עקב מצבם: נניח השתתפות בהוצאות עבור נסיעה לטיפולים במרכזיים הרפואיים, או הגדלת סכום הכסף שמקבל אותו קשיש על פי חוק נכי רדיפות הנאצים וחוקים אחרים.
איך מקבלים את הזכות?
גם אם אדם ששרד את השואה חולה בסרטן, סביר להניח שיהיה זה בלתי אפשרי להוכיח את הקשר הישיר בין מה שהתרחש בגטאות לבין המחלה. החוק בישראל לוקח זאת בחשבון ולא מצריך את הזכאים הפוטנציאליים לזכות לעבור את המסע הזה שוב. מה שכן יש צורך לעשות – ולא תמיד זה כל כך פשוט. כדי לקבל את ההכרה נדרש למלא טופס ייעודי ולהעביר אותו למשרדי הרשות לזכויות ניצולי השואה בתל אביב.
יחד עם זאת, טופס הנשלח לבדו – גם אם ממולא על פי הספר – לא יספיק. כחלק מהליך הבקשה צריך האדם המבוגר או בני משפחתו להמציא חוות דעת רפואית מנומקת מהרופא האונקולוגי המטפל. חוות הדעת צריכה להגדיר את המחלה שהאדם סובל ממנה (כלומר שמדובר באחת מבין שלוש המחלות שהוזכרו מעלה) וגם את רמת התפקוד הנוכחית שלו. מי שמקיים את התנאי הזה צפוי לקבל את ההכרה המיוחלת תוך פרק זמן סביר.
עבור מי שאינו יודע היכן להתחיל, או חושש עקב הבירוקרטיה, מוצע כיום סיוע על ידי ארגונים ועמותות שונים לחולי הסרטן. הסיוע הזה בהחלט יכול לכלול בתוכו עזרה בהגשת הטפסים ובהמצאת המסמכים הדרושים להכרה במחלה ככזו הקשורה לרדיפות הנאצים.
