ההגדרה היבשה של המושג המשפטי "רשלנות רפואית" היא: "מתן של שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, כאשר בעקבות הסטייה מרמת הזהירות הסבירה נגרם נזק למטופל, שאלמלא הסטייה לא היה נגרם".
מאחר וחולי סרטן מטופלים באופן אינטנסיבי, אין זה פלא שאוכלוסיית החולים נמצאת בסיכון לסבול ממקרים של רשלנות רפואית. במאמר שלפניכם נפרט אודות חמישה תחומים שבהם יכולה הרשלנות הרפואית לבוא לידי ביטוי, תוך התייחסות ספציפית לרפואה האונקולוגית: אבחון, טיפול, מעקב, סודיות רפואית והסכמה מדעת.
רשלנות רפואית באבחון
על מנת שניתן יהיה לטפל בחולה האונקולוגי, יש ראשית לא לאבחן ברשלנות את מחלתו, לקבוע באיזה שלב נמצא הגידול, האם הצליח לשלוח גרורות לאיברים מרוחקים ואם כן אז לאילו איברים, לאבחן את סוג הגידול, את מידת האגרסיביות שלו ועוד. נכון להיום יש לנו כלים דיאגנוסטיים רבים המשמשים את הרופאים האונקולוגיים, אך לא תמיד נעשה בהם שימוש, למרות הנחיצות שלהם.
הכוונה היא לכך שלא אחת מטופל המתלונן על תסמינים מסוימים, הנמצא בסיכון לחלות במחלה סרטנית מסוימת, פשוט לא מופנה לבדיקות האבחון המתאימות. מקרה מפורסם שיש להזכיר בהקשר הזה הוא סיפורה של א.ב מנהריה, שהתלוננה בפני רופא המשפחה שלה על צרידות, אובדן משקל, תחושה של גוש בגרון וכאבים בגרון. רופא המשפחה אבחן כי המטופלת סובלת מצרבת ורשם לה תרופות נגד צרבת בלבד.
לאחר מספר שבועות, פנתה אליו שנית עם אותן התלונות ובפעם הזו בחר להפנות אותה לרופא אף אוזן גרון. עם זאת, גם הפעם לא אובחן הגידול הסרטני בגרונה, שכן הרופא המומחה החליט כי מקור התלונות ביבלת במיתרי הקול והציע טיפול שמרני. רק לאחר שנה וחצי, כאשר פנתה לרופא פרטי, נשלחה לביצוע הבדיקות המתאימות ותוך מספר ימים קיבלה את האבחנה. לרוע המזל, בשלב הזה הגידול כבר התפשט ושלח גרורות לאיברים נוספים. מדובר במקרה קלאסי של עיכוב באבחון כתוצאה מרשלנות רפואית.
כמו כן במקרים רבים למרות שהמטופל נשלח לביצוע הבדיקות המתאימות בהתאם לתסמינים וגורמי הסיכון השונים שמהווים את מנת חלקו, עדיין לא מתקבלת האבחנה המתאימה כתוצאה מאבחון שגוי על רקע פענוח רשלני של תוצאות הבדיקות. מקרה נוסף של רשלנות באבחון, יכול לבוא לידי ביטוי בהחלפת תוצאות בדיקות בין שני מטופלים. במקרה הזה יכול להיווצר מצב שבו המטופל הסובל מגידול סרטני יתבשר כי הוא בריא בעוד שמטופל בריא יתבשר כי הוא סובל ממחלה סרטנית.
רשלנות רפואית בטיפול
טיפול רשלני הבא לידי ביטוי במתן טיפול לא מתאים, שאינו רלוונטי למחלה ממנה סובל המטופל, עלול להוביל לנזק כפול. זאת כיוון שלא זו בלבד שהמחלה לא תזכה להתייחסות הטיפולית הרלוונטית אליה וכתוצאה מכך הגידול יכול להמשיך ולגדול באין מפריע, אלא שהטיפול הרפואי אף עלול לגרום לנזקים כאשר הוא ניתן שלא לצורך. כמו כן בחירה בטיפול אגרסיבי מדי יכולה להוביל להרעת מצבו של המטופל ואף לגרום למותו וכמובן שלא אחת במהלך הטיפול מבוצעות טעויות כתוצאה מרשלנויות שהיו יכולות להימנע
כך למשל במהלך ניתוח להסרת גידול מעמוד השדרה יכול המנתח להתרשל בעבודתו ולגרום לנזק עצבי. כמובן שלא אחת מדובר בנזקים שלא ניתן היה למנוע, שכן כל ניתוח טומן בחובו סיבוכים מסוימים, אך במקרים רבים מתברר כי את הנזק היה ניתן למנוע וכי מדובר במקרה של רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית במעקב
אדם שהחלים ממחלה סרטנית בדרך כלל נמצא בסיכון לחזרת המחלה. אי לכך, ישנה חשיבות עליונה לבצע מעקב אחרי חולים אונקולוגים שהחלימו. בין היתר יש ליידע את המטופל בנוגע לסיכויי החזרה של המחלה, להסביר לו את חשיבות המעקב הרציף אחת לתקופה מסוימת ולדאוג לתעד את השינויים במצבו לאורך השנים. כל חריגה מהפרוטוקול הקבוע של המעקב עלולה להוביל לכך שהמחלה תחזור מבלי שתאובחן וכתוצאה מכך, גם תישאר ללא טיפול.
חשיפת פרטים סודיים
ישנם גם סוגים של רשלנות רפואית שבהם לא נגרם נזק פיזי למטופל, אלא נזקים אחרים הקשורים לדליפה של מידע רפואי חסוי. כאשר רופא אונקולוג מקבל לידיו תיק רפואי של מטופל, הוא נחשף הלכה למעשה למידע אישי שאין להעבירו לאף גורם לא רלוונטי. במקרה שבו למשל המידע יעבור למעסיק של החולה, לבני משפחתו או לכל גורם אחר על ידי הרופא, ייתכן מאוד שימצא את עצמו עומד בפני תביעה בגין רשלנות רפואית.
טופס הסכמה מדעת
לפני ביצוע של כל פרוצדורה רפואית, על הרופא להסביר למטופל מה הן ההשלכות של הפעולה שהוא עתיד לבצע, מה הן האלטרנטיבות העומדות בפניו, מהו ההיגיון העומד מאחורי הטיפול, מה הן תופעות הלוואי הפוטנציאליות, מה הם הסיבוכים האפשריים ומה היא שכיחותם ועוד. כל המידע הנ"ל אמור לסייע למטופל לקבל החלטה בנוגע לעצם מעבר הטיפול או הבדיקה ולעתים בעקבות המידע המתקבל, מחליט המטופל כי הוא מעוניין להימנע מהטיפולים.
כך לדוגמה ישנם חולים אונקולוגים המחליטים שלא לעבור טיפולים אגרסיביים שסיכויי ההצלחה שלהם נמוכים, שכן הם מעדיפים שלא לבלות את ימיהם האחרונים בסבל. בחלק ניכר מהמקרים לאחר מתן ההסברים, על הרופא להחתים את המטופל על טופס הסכמה מדעת כשבעצם חתימתו על הטופס נותן המטופל את הסכמתו לביצוע הפרוצדורה הרפואית.
כל מקרה שבו לא ניתנו ההסברים המתאימים, כל מקרה שבו לא הוחתם המטופל על הטופס וכל מקרה שבו המטופל הוחתם על הטופס כאשר היה תחת טשטוש, יכול להיחשב כעילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. כל זה נכון גם במקרים שבהם לא הוכח כי נגרם למטופל נזק שכן כשלא מספקים למטופל את המידע הרלוונטי לטיפול שהוא עתיד לעבור, למעשה שוללים ממנו את האוטונומיה על גופו.
