ביטוח סיעודי הוא ביטוח שמטרתו לתת מענה לצרכים המתעוררים בזמן שאדם הופך לסיעודי ונזקק לעזרת הזולת לצורך ביצוע פעולות יומיומיות שונות. ישנן שש פעולות בסיסיות (לקום ולשכב, ניידות, שליטה על הסוגרים, רחצה, להתלבש ולהתפשט, לאכול ולשתות)
מי שלא מסוגל לבצע ללא סיוע לפחות שלוש מהן, מוגדר כסיעודי, כאשר חוסר יכולת לבצע חמישים אחוז מהפעולה לפחות, נחשב כחוסר יכולת לבצע את הפעולה כולה.
בישראל הביטוח הסיעודי ניתן בשלושה רבדים: באמצעות המקורות הציבוריים, במסגרת הביטוח המשלים של קופות החולים ובמסגרת פוליסת ביטוח הנמכרת על ידי חברות הביטוח הפרטיות. במאמר שלפניכם נתמקד ברובד השלישי.
פוליסת ביטוח סיעודי
פוליסת ביטוח סיעודי היא למעשה חוזה אישי בין חברת הביטוח למבוטח. הביטוח הפרטי לרוב מבוסס בעיקר על תשלום חודשי שאינו מושפע ממצבו הכלכלי של המבוטח או מסוגים נוספים של ביטוח. היקף הכיסוי של הפוליסה ותקופת הפיצוי נתונים להחלטתו של המבוטח במועד ההצטרפות לביטוח. בחלק ניכר מהפוליסות הפרטיות ניתן לצבור זכויות לאורך השנים (ערכי סילוק) כך שאם המבוטח מפסיק לשלם לאחר כמה שנים, עדיין נשמרות לו חלק מהזכויות והוא ממשיך ליהנות מזכאות לתגמולים לכל חייו.
שינויי בהגדרות הסף
עד לאחרונה אדם שדאג לבטח את עצמו בביטוח סיעודי, היה זכאי לקבל מחצית מסכום הביטוח אם נמצא כי הוא לא יכול לבצע שלוש מתוך ששת הפעולות ולמלוא הסכום היה זכאי מי שנמצא כי אין באפשרותו לבצע ארבע פעולות לפחות. עם זאת, לא מזמן הוכנסו שינויים מסוימים בהגדרות הסף, כך שכיום אם נקבע כי המבוטח סובל מאי שליטה על הסוגרים, הרי שדי בכך שיהיה זקוק לסיוע הזולת בפעולה אחת נוספת בלבד, בשביל שיהיה זכאי לקבלת כל הזכויות.
כמו כן כיום די בכך שהמבוטח לא יוכל לבצע שלוש פעולות, בשביל לקבל את מלוא הזכויות המגיעות לו. שינוי נוסף חל בהגדרת יכולת הניידות, כך שכיום אם המבוטח מרותק לכיסא גלגלים, ניתן לקבוע כי הוא סובל מאי יכולת לניידות. זאת גם במקרה שבו המבוטח מסוגל לתפעל בכוחות עצמו את כיסא הגלגלים.
הקושי הניצב בפני חולים אונקולוגים
המהות הבסיסית של הביטוח הסיעודי, בדומה לכל סוג אחר של ביטוח בריאות, היא תשלום צנוע המשולם באופן קבוע לחברת הביטוח, המבטיח כי בקרות מקרה הביטוח, חברת הביטוח תשלם סכומי כסף גדולים למבוטח. מטבע הדברים, ככול שרמת הסיכון שנוטלת על עצמה חברת הביטוח גבוהה יותר, כך הדרישות שתציב למבוטח יהיו מחמירות יותר. אם למשל נתייחס לביטוח של נהגים, הרי שרוב החברות לא יסכימו לבטח נהגים חדשים, שכן הסיכוי של נהג חדש להיות מעורב בתאונת דרכים גבוה מאוד.
לאור כל זאת, אדם הנמצא בסיכון גבוה להפוך לסיעודי, יתקשה לכסות את עצמו בביטוח המתאים. אם למשל מדובר בתינוק בן יומו, רוב הסיכויים שהדרישות שתציב חברת הביטוח בפני הוריו לא יהיו מחמירות במיוחד, אך אם מדובר באדם בן שישים ומעלה, הרי שהפרמיה החודשית שייאלץ לשלם תהיה משמעותית גבוהה יותר. כל זה נכון גם בנוגע לחולים אונקולוגים, הנמצאים בסיכון להגיע למצב סיעודי מפאת מחלתם. למעשה חברות הביטוח השונות בדרך כלל יסכימו לבטח חולי סרטן בביטוח סיעודי רק אם יעלה בידם להוכיח כי חלפה שנה מהיום שבו החלימו לחלוטין.
כמובן שאם המבוטח הגיע למצב סיעודי על רקע המחלה האונקולוגית ממנה הוא סובל, הרי שיהיה באפשרותו לקבל את הפיצויים המגיעים לו בהתאם לתנאי הפוליסה, כל עוד דאג לבטח את עצמו מבעוד מועד.
