במהלך העשורים האחרונים, הנתונים הרפואיים העדכניים מראים עלייה הדרגתית ומתמשכת בשיעור חולי הסרטן, כאשר עיקרה של העלייה מתאפיינת במדינות המפותחות, מה שמצדיק במידת מה את התפיסה הציבורית של מחלת הסרטן כמחלה המאפיינת ״חברות שפע״, ולא דווקא חברות עולם שלישי.
ברבות השנים, עולה גם ההבנה שגורם משמעותי לעלייה בתפוצת הסרטן במדינות המפותחות נובעת גם מתנאי העבודה, אליהם נחשפים במידה גוברת והולכת עובדים באותן המדינות. כמובן שמרבית העובדים אינם נחשפים בשגרה לחומרים מסרטנים במקום עבודתם, אולם מיעוט ניכר מהעובדים אכן נחשף להם, ועובדים אלו מצויים בסיכון מוגבר לחלות בסוגים שונים של מחלות סרטניות כתוצאה מכך.
מתי מחלת הסרטן עשויה להיות מוגדרת כמחלה תעסוקתית?
בהתאם לנהלי הביטוח הלאומי, מחלה תעסוקתית הינה כל סוג של ליקוי רפואי, הנובע ישירות מהתנאים השונים המתקיימים במקום עבודתו של אדם. בהתאם לחוק, מחלה מקצועית מוגדרת אף היא כסוג של תאונת עבודה, ומשכך מזכה את העובד בפיצוי כספי בעקבות הפגיעה שנגרמה בכושר השתכרותו, וכן בזכויות רפואיות נלוות.
במטרה להקל על אופן האבחון מקרים אלו, המוסד לביטוח לאומי, המופקד מטעם חוק על אבחון מחלות מקצוע ועל מימוש זכויותיהם של הסובלים מהן, גיבש רשימה סגורה ומובחנת של מחלות מקצוע, כאשר על מנת להיות מוכר כסובל ממחלת מקצוע, על החולה להוכיח ראשית כי מחלתו נכללת ברשימה זו, ושנית כי נגרמה במישרין עקב תנאי עבודתו.
בימינו, רשימת מחלות המקצוע, אשר מהווה כאמור רשימה סגורה, כולה בחובה חלק ניכר מהסוגים השונים של מחלות הסרטן הקיימות, ולרבות המחלות שלהלן:
- סרטן עור הנובע מחשיפה ממושכת לשמש במסגרת העבודה, מה שרלוונטי לדוגמא לעובדים בענף הבנייה, החשופים לשמש במשך שעות ארוכות.
- סרטן ריאות הנובע מחשיפה לחומרים ולכימיקלים מסרטנים, כדוגמת אסבסט, ארסן, ניקל ועוד.
- סרטן הנובע מחשיפה לחומרים רדיואקטיביים, כדוגמת קרינה רדיואקטיבית
יש לזכור בהקשר זה, כי הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע עודנה מתעדכנת מעת לעת, בהתאם להחלטות הממשלה ולתקנות המוסד לביטוח לאומי. חרף האמור, במקרים לא מעטים, עובדים אשר לקו במחלה קשה כתוצאה מהתנאים במקום עבודתם, מגלים בדיעבד כי מחלתם אינה כלולה ברשימת מחלות המקצוע, וכתוצאה מכך, בקשתם להיות מוגדרים כסובלים ממחלת מקצוע מסורבת על הסף.
סרטן כמחלת מקצוע – גם במקרים חריגים
כאמור, רשימת מחלות המקצוע בימינו כוללת בחובה אך חלק מהסוגים השונים של מחלות הסרטן המוכרות בימינו, כאשר לא מעט חולי סרטן מגלים בדיעבד כי סוג הסרטן בו הם לוקים אינו נכלל ברשימה. בהקשר זה, חשוב להכיר דוקטרינה משפטית חדשה, המבוססת על פסיקות בתי המשפט בתחום, המוכרת בשם ״דוקטרינת המיקרוטראומה״.
בהתאם לדוקטרינה, אשר כאמור אינה מעוגנת בנהלי המוסד לביטוח לאומי, כי אם בפסיקה המשפטית, חולה סרטן אשר מחלתו אינה נובעת מגורם יחיד, כי אם מהצטברות של מספר גורמים ופגיעות שונות, אשר רובן התרחשו במהלך עבודתו, עודנו יוגדר, במקרים מסוימים, כלוקה במחלת מקצוע, ומשכך כזכאי ליהנות ממלוא הזכויות הרפואיות הנלוות לסטטוס זה. יובהר בהקשר זה, כי ההחלטה בנושא זה, שהינו כאמור מקרה חריג, נתונה לשיקולו של בית המשפט, ובכל מקרה ומקרה לגופו.
חשוב לזכור ולהדגיש לסיכום, כי התנאי הראשוני להכרה בחולה כסובל ממחלת מקצוע, גם בהתאם לדוקטרינת המיקרוטראומה, היא הוכחת קשר נסיבתי ישיר בין פרוץ המחלה ובין תנאי עבודתו של החולה. משכך, ובמידה וקשר נסיבתי זה לא הוכח, הרי שהחולה לא יהא זכאי להיות מוגדר כסובל ממחלת מקצוע, ולזכויות הרפואיות הנלוות כתוצאה מכך.
