חוות דעת רפואית היא בין המסמכים החשובים ביותר שיש לצרף לכל תביעה משפטית המוגשת בגין רשלנות רפואית. למעשה במקרים חריגים בלבד תתקבל תביעת רשלנות רפואית ללא חוות דעת רפואית, אך בכל מקרה לא ניתן יהיה למקסם את כספי הפיצויים מבלי לצרף לתביעה חוות דעת רפואית.
במאמר שלפניכם נפרט אודות החשיבות של חוות הדעת הרפואית עבור חולי סרטן המגישים תביעות בגין רשלנות רפואית.
מה כוללת חוות הדעת הרפואית?
חוות הדעת הרפואית צריכה לכלול תיאור מפורט של מקרה התביעה. כך לדוגמה אם מדובר על חולה שסובל מנזקים בעקבות ניתוח להסרת גידול מהמעי הגס, הטוען שהתקיימה רשלנות בביצוע הניתוח, הרי שבחוות הדעת יש לפרט בעיקר אודות ההליך הניתוחי.
בנוסף לכך, על חוות הדעת להביא סימוכין מהספרות הרפואית שיש בהם כדי להעיד כל כך שהרופא פעל בצורה חריגה. כך לדוגמה אם מדובר במקרה שבו למטופל אונקולוגי ניתנה תרופה כימותרפית מסוג מסוים בעוד שלפי כל הפרוטוקולים המקובלים בתחום הייתה צריכה להינתן תרופה אחרת, הרי שיש לכתוב בחוות הדעת אודות הקונצנזוס שמהווים הפרוטוקולים מהם חרג הרופא המטפל.
בנוסף לתיאור נסיבות המקרה, על הרופא שכותב את חוות הדעת לאמוד את הנזק שנגרם למטופל באחוזי נכות וכן עליו להצביע על כך שבין מקרה הרשלנות לנזק שנגרם, ישנו קשר סיבתי.
מי כותב את חוות הדעת הרפואית?
את חוות הדעת הרפואית צריך לכתוב רופא מומחה, כאשר תחום ההתמחות של הרופא צריך לגעת בצורה ישירה בנושא התביעה. אי לכך, אם מדובר למשל בחולה לוקמיה התובע את הרופא שטיפל בו כיוון שלטענתו לא ניתן לו הטיפול הטוב ביותר, עליו להצטייד בחוות דעת רפואית שנכתבה על ידי אונקולוג מתחום ההמטולוגיה. מטבע הדברים בתחום האונקולוגיה יש יותר מתת התמחות אחת, כשבין היתר ניתן להתמחות באונקולוגיית ילדים, אורולוגיה אונקולוגית, נוירוכירורגיה אונקולוגית ועוד.
כתיבה של חוות דעת רפואית אינה עניין זול, כשאין זה מן הנמנע שעלות הכתיבה תהיה בסביבות ה- 10000 ₪. עם זאת, במקרים רבים כשבית המשפט פוסק לטובתו של התובע, נגזר על הצד הנתבע לשלם לתובע את שכרו של הרופא המומחה שסיפק את חוות הדעת הרפואית.
לשם מה זקוק בית המשפט לחוות דעת רפואית?
במקרה שבו מוגשת תביעה בגין טענות לרשלנות רפואית, על בית המשפט להחליט האם אכן התקיימה עוולת הרשלנות. במילים אחרות על השופט להחליט האם הרופא המטפל חרג מרמת הזהירות הסבירה והאם הסטייה מרמת הזהירות הובילה לנזק שניתן היה למנוע. כפי שניתן להבין, הידע הדרוש לקבלת החלטות גורליות שכאלה משתרע הרבה מעבר לידע המשפטי, שכן מדובר כאן בידע רפואי. אי לכך, את ההחלטה צריך לקבל השופט בהסתמך על חוות דעתו של רופא מומחה.
ציינו כי במקרים חריגים בלבד ניתן יהיה להתייחס לתביעת רשלנות רפואית ללא חוות דעת רפואית. מדובר במקרים חריגים כיוון שתביעה המוגשת בגין רשלנות רפואית דומה מעט לתביעה המוגשת בגין מקרה שבו קרס מבנה שלטענת התובע קרס בשל ליקויי בניה. גם כאן, אין באפשרות השופט לקבל החלטה מבלי שתוגש לו חוות דעת מקצועית אותה כתב מהנדס בניין הבקיא בתחום.
חוות דעת המוגשת על ידי הנתבע
גם הצד שנגדו הוגשה התביעה רשאי להעביר לבית המשפט חוות דעת רפואית מטעמו. במקרים האלו, אין זה מן הנמנע שבית המשפט יזמין חוות דעת של רופא שלישי, שתפקידו למעשה להכריע לצדו של מי מהמעורבים בתביעה עומד הצדק.
