אחת מהקשיים המרכזיים, מולם מרבית חולי הסרטן בישראל נאלצים להתמודד, במוקדם או במאוחר, הוא הבירוקרטיה הישראלית, אשר לרוב מתגלה "במלוא תפארתה" דווקא באותם הרגעים בהם החולה נדרש לשירותיה.
בלא מעט מקרים, ובמקביל להתמודדות מול המחלה עצמה, תסמיניה הרפואיים והטיפול הרפואי הנלווה, חולה הסרטן נדרש גם להקדיש זמן ומאמץ על מנת לנווט בין שורה ארוכה של ועדות שונות, במטרה לממש את זכויותיו הרפואיות להן הוא זכאי.
אחד מהגורמים הידועים ביותר לשמצה בהקשר זה, כפי שגם רבים מתושבי ישראל שאינם מתמודדים עם מחלת הסרטן יוכלו להעיד, הוא המוסד לביטוח לאומי, המופקד בחוק על סיוע לתושבי המדינה המתמודדים מול קשיים רפואיים או נפשיים שונים. במקרים לא מעטים, התושב, המבקש לממש את זכויותיו, מוצא עצמו במאבק חסר פשרות מול גורמי המוסד לביטוח לאומי, המסרב בעקביות להכיר בזכויותיו, כאשר הדבר נובע לרוב דווקא מנוהלים בירוקראטיים אדישים, ולא דווקא מרוע לב או מכוונת זדון.
ערעור על החלטת הביטוח הלאומי בנוגע לחולי סרטן
בהתאם לחוק, כל תושב ישראלי המתמודד עם מחלה קשה, הפוגעת ביכולתו להשתכר מעבודה, זכאי ליהנות מקצבה כספית חודשית, "קצבת נכות כללית", ואף מתוספות שונות לקצבה בהתאם למצבו הרפואי. לצורך כך, על התושב בראש ובראשונה להתייצב בפני ועדה רפואית מיוחדת, הפועלת מטעם המוסד לביטוח לאומי, אשר תפקידה לבחון את מצבו הרפואי, ולקבוע מהן הזכויות הרפואיות להן הוא זכאי.
דא עקא, שבמקרים לא מעטים, המוסד לביטוח לאומי דוחה גם תביעות אשר נדמות כמוצדקות, ואף שלהלכה, הפונה הוכיח את זכותו המלאה למימושן. במקרים אחרים, מצבו הרפואי של הפונה אובחן בצורה שאינה מדויקת מטעם המוסד לביטוח לאומי, ומשכך הפונה לא זכאי למימוש מלוא הזכויות הרפואיות המוקנות לו בגין מצבו הרפואי.
חשוב לזכור בהקשר זה, כי גם המוסד לביטוח לאומי, המורכב מאנשים בשר ודם, עשוי לטעות באבחנותיו, ובמקרים כאלו, החוק מכיר בזכותו של הפונה להגיש ערעור על ההחלטה. זכות זו, המעוגנת בתקנות המוסד לביטוח לאומי, היא במקרים רבים קרש ההצלה של הפונה, והדרך שלו לממש את זכויותיו המעוגנות בחוק, אשר, מיותר לציין, מהוות זכות מוקנית ולא "הטבה" גרידא.
איך לערער על החלטת הביטוח הלאומי?
בהתאם לתקנות המוסד לביטוח לאומי, כל פונה המבקש לערער על החלטה מטעם הוועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי בעניינו, זכאי להגיש ערר לידי ועדת עררים מיוחדת, אשר פועלת אף היא מטעם המוסד לביטוח לאומי. את הערר נדרש הפונה למסור לידי הוועדה הרפואית בתוך 60 יום ממועד החלטתה של הוועדה הרפואית, ולצרף אליו את מלוא המסמכים הרפואיים והאחרים המהווים אסמכתא להגשת הערר.
לאחר הגשת הערר, זה יועבר לידי ועדת הערר העוסקת בנושא, כאשר קיימות מספר ועדות ערר, אשר כל ועדה עוסקת בנושא מובחן (לדוגמא – ועדת ערר לעניין קצבת נכות, ועדת ערר לעניין קצבת שירותים מיוחדים, ועוד). לאחר הגשת הערר, ומשעה שהוועדה בחנה את התיק, הפונה לרוב יזומן אף הוא להתייצב בפני הוועדה לצורך שטיחת גרסתו, כאשר במעמד זה ניתן לרוב להסתייע בשירותיו של מלווה, שיכול להיות גם עורך דין.
במידה וגם הערר שהוגש נדחה מטעם ועדת הערר, הפונה רשאי לערער על החלטה זו, וזאת באמצעות הגשת תביעה לבית הדין המחוזי לעבודה, המחזיק בסמכות השיפוט העליונה בנושא. במידה ובית הדין מוצא כי הצדק אכן עם הפונה, בסמכותו להשיב את התיק לידי המוסד לביטוח לאומי, תוך הוראה לקיום בדיקה חוזרת, ובהתאם להחלטת בית הדין.
