אחד מהחששות העיקריים שיש למרבית האנשים הוא מתאונה או ממחלה קשה, אשר יובילו בסופו של דבר לאובדן יכולתם להתקיים ולחיות באופן עצמאי. הדבר מבוסס אף על עקרונותיה של התרבות המערבית, אשר מקפידה להדגיש כי חובתו של כל אדם היא להתנהל באופן עצמאי ולא ליפול לנטל על זולתו, מה שמסביר את הסטיגמה הנלווית לאלו שלא עושים כן.
עם זאת, וגם אם בעולם מושלם, כל אדם היה בעל יכולת להתקיים עצמאית, הרי שבלא מעט מקרים אנשים מאבדים, שלא מרצונם, את יכולתם להתנהלות עצמאית. הם נדרשים לסיוע יומיומי מצד אדם אחר בביצוע הפעולות הבסיסיות ביותר, כדוגמת קימה מהמיטה, צחצוח שיניים, אכילה ושתייה, ואף עשיית צרכים. בעוד שלעיתים מדובר בהתפתחות טבעית עקב חלוף השנים ופגיעה ביכולת התנהלותו של הגוף, הרי שבמקרים אחרים מדובר בתוצאת לוואי של מחלה קשה ואף פגיעה באובדן כושר העבודה, כדוגמת סוגים מסוימים של מחלת הסרטן.
קצבת שירותים מיוחדים לנכים – מי זכאי?
אף כי בימינו, יותר ויותר סוגים של גידולים סרטניים ניתנים לטיפול יעיל, תוך אי נוחות מינימאלית בלבד עבור החולה, הרי שגידולים סרטניים מסוימים עודם מהווים אתגר ממשי עבור מדע הרפואה. עבור הסובלים מגידולים אלו, המשמעות עלולה להיות התדרדרות מתמשכת במצבם הבריאותי, ומשכך צורך הולך וגובר להישענות על אדם אחר במהלך היומיום.
אף כי בלא מעט מקרים, הטיפול בחולה הסרטן מבוצע בידי בני משפחתו הקרובה, הרי שלא תמיד בני המשפחה אכן מסוגלים לשאת בנטל בהצלחה, שכן סיוע מסוג זה דורש היצמדות כמעט מלאה לחולה לאורך שעות היממה, מה שבמקרים רבים פשוט לא מתאפשר. זאת הסיבה, שבלא מעט מקרים, בני המשפחה גומרים בדעתם לשכור מטפל או מטפלת צמודה, אשר יתלוו לחולה, ויסייעו לו להתנהל בהצלחה במהלך שעות היום והלילה. הדבר נלווה כמובן בתג מחיר גבוה, שלא לכל המשפחות יש אפשרות להרשות לעצמן.
בנקודה זו נכנס לתמונה המוסד לביטוח לאומי, כגוף הממשלתי המופקד על מתן סיוע לכלל תושבי המדינה אשר מתמודדים עם קשיים רפואיים שונים. בהתאם לחוק, ולנוהלי המוסד לביטוח לאומי, כל תושב ישראלי, מגיל 18 ואילך, אשר עקב מצבו הבריאותי נפגעה משמעותית יכולתו להתנהל עצמאית במהלך חיי היום יום, זכאי ליהנות מקצבה מיוחדת, המוכרת בשם "קצבת שירותים מיוחדים", ומשולמת כתוספת לקצבת הנכות הכללית לה זכאי התושב עקב מצבו הרפואי
קצבת שירותים מיוחדים – אופן מימוש הזכות
על מנת ליהנות מקצבת שירותים מיוחדים לנכים, על המבקש לפנות בראש ובראשונה למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקבלת קצבת נכות, אשר קבלתה מהווה תנאי לקבלת קצבת השירותים המיוחדים. בעקבות הגשת הבקשה, המבקש יזומן להתייצב בפני ועדה רפואית, אשר בוחנת את מצבו הרפואי, וקובעת לו אחוזי נכות בהתאם למצבו הנוכחי.
במידה ולפונה נקבעו אחוזי נכות ברמה של 60% ומעלה, הוא זכאי ליהנות מקצבת נכות, המשולמת מדי חודש בחודשו, ושיעורה נקבע בהתאם לאחוז הפגיעה בכושר עבודתו של הפונה, עד לרמה של 100% – המזכה בסכום של 2,342 ₪. בנוסף, במידה והוועדה הרפואית מצאה כי יכולתו של הפונה להתנהל עצמאית במהלך חיי היום יום נפגעה משמעותית, הוא יהא זכאי גם לקבלת תוספת לקצבה, בדמות קצבת שירותים מיוחדים.
שיעור קצבת השירותים המיוחדים נקבע אף הוא בהתאם למצבו הרפואי של הפונה, ונע בין תוספת של בין 50-188% משיעור קצבת הנכות. משמע, הפונה עשוי להיות זכאי, בנוסף לקצבת הנכות, גם לקצבת שירותים מיוחדים בשיעור שבין 1,095-4,116 ₪, אשר אף היא משולמת מדי חודש בחודשו.
