החדשות הטובות הן שמגמה הפוכה ניתן למצוא בשיעורי התמותה מהמחלה. הכוונה היא לכך שלמרות שהשכיחות נמצאת במגמת עלייה, אחוז החולים שהולכים לעולמם כתוצאה מסיבוכי המחלה נמצא בירידה. סך הכול כ- 95 אחוז מחולי סרטן האשכים ישרדו, כאשר בין 90-95 אחוז מחלימים מהמחלה.
יש לציין כי בעבר סרטן האשכים נחשב לגידול קשה ביותר ושיעורי התמותה מהמחלה היו גבוהים מאוד. התפתחות מרשימה בדרכי הטיפול במחלה הובילה לכך שהתמונה היום שונה לגמרי, כשבעיקר מדובר בתרופות כימותרפיות. גידולים סרטניים באשכים רגישים ביותר לכימותרפיה, גם כאשר הם מצליחים להתפשט ולשלוח גרורות לאיברים מרוחקים.
מה הם הגורמים לסרטן האשכים?
הגורמים להתפתחות של סרטן האשכים אינם ידועים עדיין, אך ככול הנראה ישנה נטייה גנטית המגדילה את הסיכוי לחלות במחלה. זאת כיוון שצאצא לאב שחלה בסרטן האשכים נמצא בסיכון הגבוה פי 5 לחלות במחלה בעצמו ואילו אדם שאחיו חלה במחלה נמצא בסיכון הגבוה פי 10 לחלות בה בעצמו בהשוואה לאדם מהאוכלוסייה הכללית.
ישנם מספר מצבים רפואיים המגדילים את הסיכון לחלות במחלה, כשבעיקר מדובר בטמירות האשך. במצב זה האשך לא ממוקם בשק האשכים אלא בנקודה גבוהה יותר וככול שהאשך ממוקם גבוה יותר, כך הסיכון גבוה יותר בהתאמה. אי לכך, אשך טמיר הממוקם בבטן, קשור לסיכון גדול יותר בהשוואה לאשך הממוקם במפשעה. ניתוח שבו מורידים את האשך לשק האשכים מפחית את הסיכון כל עוד הוא מבוצע בגיל צעיר.
כמו כן גבר הסובל מבעיית פוריות נמצא בסיכון לחלות במחלה, כאשר שכיחות המחלה בגברים הסובלים מבעיות פוריות גבוהה פי 3 משכיחותה באוכלוסייה הכללית, אך גורם הסיכון המשמעותי ביותר הוא אבחנה מוקדמת של המחלה. אדם שחלה בעבר בסרטן האשכים נמצא בסיכון הגבוה פי 500 לפתח גידול סרטני באשך הנגדי (אדם אחד מכל חמישים חולים).
מה הם התסמינים של סרטן האשכים?
התסמין השכיח ביותר של הגידול הוא הופעה של גוש הניתן למישוש באשך, כאשר ייתכן מאוד שהגוש לא ילווה בכאבים. במקרים מסוימים בשל הכחשת המצב, מתעכב האבחון והגידול מאובחן רק כאשר הצליח להחליף את כל הרקמה התקינה של האשך. אם הגידול הצליח להתפשט ולפלוש לאיברים אחרים על ידי שליחת גרורות, התסמינים יושפעו מסוג האיברים המעורבים. בין היתר ייתכנו כאבי גב, בצקת ברגליים, קוצר נשימה, שיעול, כאבים בחזה, אובדן משקל לא רצוני ועוד.
כיצד מאבחנים סרטן האשכים?
האבחון כולל בראש ובראשונה בדיקה ידנית המבוצעת על ידי אורולוג, כאשר כבר בשלב הזה ניתן לבצע אבחנה מבדלת בין גידול ממאיר באשך לבין וריקוצלה, ציסטה, בקע מפשעתי, אורכיטיס, הידרוצלה, אפידידימיטיס ועוד. בנוסף לכך, יש לבדוק במטופלים שבהם ישנו חשד לגידול ממאיר באשך, רמות של סמנים שונים הקשורים לגידול זה בדם כמו לדוגמה הורמונים שונים ואנזימים שונים (אלפא חלבון עוברי, הורמון בטא ועוד). עוד יש לבצע בדיקת אולטרסאונד (עם דופלר) של האשכים, המשלימה את הבדיקה הידנית.
אם אכן התברר שהמטופל סובל מגידול באשכים, יש לבצע בדיקות מתקדמות יותר על מנת לבדוק האם הצליח הגידול להתפשט לאיברים מרוחקים. בשלב הראשון יש להעריך האם ישנן גרורות בבטן ובאגן וכמובן שבכל מקרה שמופיעים תסמינים המעידים על פלישה לאיברים מרוחקים יותר, יש לבצע בדיקות CT בהתאם לתסמינים כמו לדוגמה CT מוח או CT חזה.
רשלנות רפואית בסרטן האשכים
הרשלנות הרפואית הקשורה לסרטן האשכים יכולה לבוא לידי ביטוי בכל אחד משלבי הטיפול במחלה, החל משלב האבחון וכלה בשלב המעקב להלן:
- רשלנות רפואית באבחון סרטן האשכים – הרשלנות בשלב האבחון יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון של אדם חולה כאדם בריא או באבחון של אדם בריא כאדם חולה. במקרה מפורסם שהתרחש בארצות הברית, הוחלפו תוצאות של בדיקות בין שני נבדקים וכתוצאה מכך אדם שחלה בסרטן האשכים התבשר כי הוא בריא לחלוטין ואילו אדם בריא התבשר שהוא סובל מסרטן באשכים ונאלץ לעבור טיפולים אונקולוגיים שהסבו לו נזקים בריאותיים חמורים.
- רשלנות בטיפול בסרטן האשכים – רשלנות רפואית בטיפול בסרטן האשכים יכולה לבוא לידי ביטוי בעיכוב הטיפול עד כדי מצב שבו הגידול הצליח להתפשט באין מפריע, מתן של טיפול שלא מתאים לסוג הספציפי של הגידול (ישנם מספר סוגים של סרטן האשכים המשתנים בהתאם לתאים הספציפיים שמהם התפתח הגידול) וכן במקרים נדירים ייתכן מצב שבו הטיפול יינתן לאשך הלא נכון. מקרה שכזה, שבו נכרת אשך בריא בטעות התרחש בישראל בשנות התשעים.
- רשלנות במעקב – לאחר סיום הטיפולים, יש להשאיר את המטופל במעקב רפואי על מנת שניתן יהיה לוודא שאכן החלים ממחלתו, שלא מגרם לו נזק, שלא הופיעו סיבוכים ושהגידול לא חזר. מעקב לא תקין, אי שמירה על מעקב או אי מתן הנחיות למטופל בנוגע לחשיבות המעקב לאחר ההחלמה יכולים בהחלט לפגוע במטופל ולפיכך להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
זכויות החולים בסרטן האשכים
לכל חולה סרטן במדינת ישראל מגיעות זכויות שונות המשתנות בהתאם לדרגת החומרה של מחלתו, סוגי הטיפולים להם הוא זקוק, מידת הפגיעה בתפקוד היומיומי ועוד. כך לדוגמה חולה סרטן המעוניין שיכירו בו כנכה, לא צריך להתייצב בפני הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי שכן די בכך שישלח את הטפסים הרלוונטיים. לאור זאת, חשוב מאוד לברר היטב מה הן הזכויות המגיעות לכל מטופל באופן אישי.