ברוב המקרים המחלה מתגלה רק בשלב מתקדם יחסית ולכן נכון להיום סיכויי ההישרדות לחמש שנים נחשבים לנמוכים מאוד.
מה הם התסמינים של סרטן הריאות?
התסמינים של סרטן הריאות אינם ספציפיים למחלה. עם זאת, אם מופיע מכלול שלם של תסמינים במקביל במשך יותר משלושה שבועות ברציפות ללא שיפור, יש להעלות חשד לכך שאכן מדובר בסימפטומים המעידים על סרטן הריאה. זאת כמובן במיוחד אם ישנם גורמי סיכון מסוימים המהווים את מנת חלקו של המטופל כמו עישון במשך שנים ארוכות למשל.
בין היתר מדובר בתסמינים הבאים: שינוי באופי השיעול הרגיל או שיעול מתמשך שלא הופיע בעבר, דלקת בבית החזה שלא מגיבה לטיפולים התרופתיים, הפרשה של ליחה דמית, צפצופים בזמן הנשימה, קוצר נשימה, צרידות או שינויים בגוון הקול, אובדן של התיאבון, ירידה בלתי רצונית במשקל, נפיחות בבלוטות הלימפה הממוקמות בצוואר, קשיי בליעה, עייפות קיצונית, התעגלות של קצות האצבעות.
מה הם הגורמים לסרטן הריאות?
להלן כמה מהגורמים שיש בהם כדי להגדיל את הסיכון לחלות בסרטן הריאות:
- עישון סיגריות – נכון להיום עישון סיגריות הוא עדיין הגורם המרכזי לרוב המקרים של סרטן הריאות וככול שמדובר ביותר סיגריות וביותר שנות עישון, כך הסיכון גדול יותר. רק עשרה עד חמישה עשר אחוז מחולי סרטן הריאות לא מעשנים.
- גיל ומגדר – מאז ומעולם סרטן הריאות היה נפוץ יותר בקרב גברים ובעיקר בגברים מעל גיל ארבעים. עם זאת יש לציין כי ככול הנראה עובדה זו קשורה לכך שגברים מעשנים יותר מנשים וכי על מנת שיתפתח הגידול, יש להתמיד בעישון כמה עשרות שנים.
- גורמים גנטיים – הגורמים הגנטיים של סרטן הריאות עדיין לא ברורים עד תום. עם זאת, נראה כי בכל זאת ישנם מרכיבים גנטיים מסוימים למחלה וזאת כיוון שישנן משפחות מסוימות שבהן שכיחות המחלה גבוהה יותר בצורה משמעותית משכיחותה באוכלוסייה הכללית.
- חשיפה לאסבסט – האסבסט הוא חומר הנמצא בשימוש נרחב בתעשיית הבנייה. החשיפה הממושכת לאסבסט מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הריאה, במיוחד אם מדובר באדם מעשן.
- מערכת חיסון חלשה – חולים הנוטלים תרופות המשמשות לדיכוי מערכת החיסון, מושתלי איברים וחולי איידס או נשאיHIV , נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן הריאות.
כיצד מאבחנים את המחלה?
אם רופא המשפחה של המטופל סבור כי הוא סובל מתסמינים מסוימים שעשויים להיות תוצאה של גידול סרטני בריאה, הוא יבצע בדיקה גופנית וישלח את המטופל לבדיקות נוספות. הבדיקה הבסיסית ביותר המבוצעת בהינתן התסמינים הרלוונטיים היא צילום רנטגן של בית החזה ואם מדובר במטופל שעישן בעבר או מטופל מעשן המפריש ליחה דמית, לרוב הוא יתבקש לתת דגימה של ליחה לצורך בדיקתה במעבדה. במעבדה מבצעים בדיקה הנקראת ציטולוגיה של ליחה, שבה ניתן לזהות תאים סרטניים.
בדיקות נוספות המשמשות לאבחון סרטן הריאות הן ברונכוסקופיה, המאפשרת לרופא ליטול דוגמית רקמה לבדיקת מעבדה, סריקת PET, המספקת מידע בנוגע למידת ההתפשטות של הגידול ומאפשרת לתכנן את המהלך הטיפולי ובנוסף ישנן בדיקות רבות הנכנסות לתמונה אחרי אבחון המחלה, המאפשרות לזהות גרורות כמו לדוגמה אולטרסאונד אנדוסקופי, טורקוסקופיה, מדיאסטינוסקופיה, מיפוי עצמות באמצעות איזוטופים ועוד.
סרטן הריאות כמחלת מקצוע
רבים לא יודעים זאת, אבל גם אדם שלא מעשן כלל, נמצא בסיכון לחלות בסרטן הריאות כתוצאה מתנאי העבודה שלו. למעשה העישון הפסיבי גורם לשיעור תמותה כתוצאה מסרטן הריאה גבוה יותר בצורה משמעותית מכל גורמי הזיהום הסביבתיים המשולבים יחד. זוהי הסיבה לכך שבשנת 1991 קרוב למאה אחוז ממקומות העבודה בארצות הברית אימצו את המדיניות היוצאת נגד עישון במקומות עבודה.
מעט מאוחר יותר, בשנת 1994 התקבל גם בישראל החוק להגבלת העישון במקומות עבודה ואילו עשור מאוחר יותר, בשנת 2004 הוגש בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק דין הצהרתי לפיו עישון פסיבי נחשב כתאונת עבודה. פסק הדין נכתב בעקבות תביעה שהוגשה על ידי תושב אזור השרון נגד המוסד לביטוח לאומי. בכתב התביעה נטען כי העובד חלה בסרטן הריאות בעקבות חשיפה לעשן במקום העבודה שלו ועל כן המחלה מוגדרת כמחלת מקצוע.
בנוסף לכך, לא אחת מתקבלת תביעה של עובד שחלה בסרטן הריאות שכלל לא נחשף לעשן סיגריות במקום עבודתו. הכוונה היא בעיקר לעובדי מפעלים שנחשפו במשך שנים במקום עבודתם לחומרים קרצינוגניים הידועים כמעלים את הסיכון לסרטן הריאות כמו לדוגמה חומצת מלח, חומצה גופרתית, כרום, אמוניה, סודה קאוסטית, בדיל, פוטסיום ציאניד, סודיום ציאניד, חומצה חנקתית ועוד.
יש לציין כי גם אם העובד עישן במשך שנים רבות ובסופו של דבר חלה בסרטן הריאות, עדיין ייתכן כי יוכל להוכיח קשר בין תנאי העבודה שלו לסרטן. כך לדוגמה עובד שחלה בסרטן הריאות בשנת 1998, הצליח להוכיח בבית המשפט כי ישנו קשר בין הגידול לבין תנאי העבודה שלו למרות שעישן קופסה ליום במשך שלושים שנה.